אגסי ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 31.12.12 בפתח תקווה.

2. לטענת התובעים, התובעת 2 נסעה ברחוב הולנדי בנתיב הימני. לפתע, הגיח רכב הנתבעים מחניה מצידו השמאלי של רכב התובעים ופגע במכונית התובעים בחלקה השמאלי.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי נהג הנתבעת יצא מחניה של אתר בנייה כשלפתע התובעת אשר יצאה מחנית הבית מבלי לעצור, פגעה ברכב הנתבעת וגרמה לתאונה.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה התובעת 2 וחזרה על גרסתה לפיה יצאה מחניה תת קרקעית. הנתבע הגיח מצד שמאל של הכביש התפרץ לכביש בו נסעה ופגעה בצידו השמאלי של רכבה. התובעים טענו כי מיקום הנזקים עולה בקנה אחד עם גרסתם לקרות התאונה.

5. נהג הנתבעת העיד וטען כי פנה מהחניה שמאלה וכי כבר היה בנתיב השני של הכביש כאשר לפתע הגיחה התובעת מהחניה של הבניין ופגעה ברכבו.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובעים, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיני. התובעת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה רכבו יצאה מחניית הבניין ונסע בנסיעה ישרה כשלפתע פרץ משמאל רכב הנתבע ופגע ברכבה.

שנית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובעת לפיה התאונה ארעה באופן שתיארה קרי, פגיעה בצידו השמאלי של רכב התובעים. בעוד עם גרסת הנתבעים היתה נכונה, היה נגרם נזק לפגוש הקדמי של רכב התובעים.

לפיכך, סבורה אני כי היה על נהג הנתבעים להביט לצדדים בטרם פנייתו שמאלה לכיוון היציאה מהחניה ולהבחין ברכב התובעת המגיע מימין ולנקוט באמצעים הדרושים ע"מ שלא לפגוע בו. משלא עשה כן הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

לא מצאתי מקום להטיל אשם תורם על התובעת, מששוכנעתי שלא היה ביכולתה למנוע התאונה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעים סך של 5,553 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 1.5.13, ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 800 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ד, 30 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.